החלטה בתיק מ"ת 9862-07-11

נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333+335 (א') (1) ו- (2) לחוק + סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. זאת, על פי הנטען מאחר שביום 22.6.11 הגיעו ביחד עם אחר בשני כליי רכב לתחנת הדלק במיתחם מגידו, בה עבד אותה עת המתלונן. בסמוך לאחר הגעתם, העיר המתלונן למשיב 3 באשר לריקון תוכן פח האשפה ברחבת התחנה. בתגובה תקף המשיב 3 את המתלונן בכך שדחף אותו. לאחר מכן המשיבים והאחר תקפו את המתלונן בצוותא חדא, תחילה באמצעות מקל בו היכו בידו השמאלית, ובהמשך במכות אגרופים בחלק גופו העליון ובפניו, בעוצמה ובאכזריות, תוך שהם מפילים אותו ארצה, ממשיכים להכותו, ולבעוט ברגליהם בכל חלקי גופו ובראשו. במהלך התקיפה עלה האחר על אופנוע, וממרחק של כמה מטרים ירה לעבר המתלונן, אך הקליע שנורה פגע במשיב 3. כתוצאה מהמכות, נחבל המתלונן ונשברו בפיו שתי שיניים.

השופט רון שפירא דן בבקשת המבקשת למעצר המשיבים עד תום ההליכים והחליט ביום 15.7.11 כאמור באותה החלטה, אשר בה נקבע בין היתר כי יש ראיות לכאורה שיש בהן כדי להצביע על אשמתם של המשיבים כמיוחס להם בכתב האישום. עוד נקבע, כי מהתנהגות המבצעים והנסיבות שעטפו את האירוע נלמדת מסוכנותם של המשיבים. הש' שפירא קבע שלאור העובדה שגם במקרה זה יש לשקול האם ניתן להפיג את המסוכנות באמצעות חלופת מעצר, הרי למרות שטרם גיבש דיעה בעניינם של המשיבים, הוא מצווה על הגשת תסקיר מעצר, כך שניתן יהיה לשקול את שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר. בהתאם לכך הוגשו תסקירים, ובמסגרת הדיון שבפניי נחקרו גם המפקחים המוצעים במסגרת מעצר בית.

לגבי המשיב 1 נמסר, כי מגיל צעיר החל להיות מעורב בעבירות רכוש, והידרדרותו הביאה אף לריצוי 6 חודשי מאסר בגין עבירת הצתה. עם זאת, לפני כ-3 שנים, לאחר שחרורו ממאסר החליט לשקם לדבריו את אורח חייו, עבד לפרנסתו, ויצר מערכת יחסים  זוגית. הוא ייחס את נסיבות מעצרו הנוכחי להיותו תחת השפעת אלכוהול והתנהגות שלילית וחסרת אחריות. שירות המבחן העריך, כי במצבי לחץ, ותחת תחושות של עלבון וזלזול, הוא מתקשה לווסת את דחפיו ומגיב באימפולסיביות, מצב המעלה סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות, אם המשיב 1 לא ישולב בהליך טיפולי. הוריו נמצאו כמי שאינם מסוגלים להציב לו גבולות, והוצע לשחררו למעצר בית בבית דודתו בהרצליה, תחת פיקוחה ופיקוח הוריו ובשילוב איזוק אלקטרוני, בנוסף על העמדתו בפיקוח מעצר במשך 6 חודשים במהלכם ישולב במסגרת פיקוחית המציבה גבולות כדרך התבוננות והעלאת המודעות לבעייתיות בדפוסי התנהגותו הכושלים.

לגבי המשיב 2, נאמר בתסקיר המעצר שהוא עבד באופן לא עקבי בחברת אירועים השייכת לדודו, בעוד הוא מתגורר אצל אמו. בגיל 16 נשפט ללא הרשעה בגין תיקים של שימוש בסמים וגניבה ומשנת 2006 לא נפתחו נגדו תיקים נוספים. המשיב 2 תיאר את התקופה שקדמה למעצרו כחוויה של שעמום, ריקנות והיעדר יד הורית סמכותית. שירות המבחן התרשם כי מדובר בבחור צעיר בעל אישיות לא מגובשת וילדותית הנוטה להיגרר. הוא מנסה להשיג ריגושים בדרך הרסנית בלי להפעיל שיקול דעת להשלכות מעשיו. יחד עם זאת חווית המעצר גרמה לו לטלטלה ובהלה ממעשיו. שירות המבחן העריך שקיימת סבירות גבוהה להישנות עבירות דומות בעתיד. שירות המבחן המליץ על שחרורו של המשיב 2 לחלופת מעצר בבית אביו בקרני שומרון ביחד עם איזוק אלקטרוני. אם קיימת בעיה של איזוק אלקטרוני מחוץ לשטחי הקו הירוק, המליץ על שחרור המשיב 2 לבית דודו ברמת השרון תוך המלצה להעמידו בפיקוח מעצר במסגרת שירות המבחן במהלכו ישתלב בקבוצה לעצורי בית באזור המרכז.

לגבי המשיב 3, הוא מסר לשירות המבחן שמדובר במעצרו הראשון הממושך, הואיל ובעבר לא היה במעצר ממושך, למרות מעורבותו בפלילים. לדבריו, לאחר שנורה על ידי האחר שברח מהזירה, הוא עדיין מרגיש כאבים חזקים בבטנו (תיאור קלוש הרבה יותר מטענת בא כוחו, שהוא נפצע קשה באירוע). המשיב 3 מוכר לשירות המבחן מאז שנת 2007, בגין ביצוע עבירות שעניינן שבל"ר, החזקת סמים לצריכה עצמית, נהיגה ברכב ללא רשיון, והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. המשיב 3 טען שהפסיק לחלוטין את השימוש בסמים והשתלב בקבוצה טיפולית ועל כן המליץ שירות המבחן על הטלת צו של"צ וצו מבחן. בית המשפט דן אותו ביום 31.3.2008 למאסר על תנאי, פסילה, של"צ בהיקף של 200 שעות וצו מבחן למשך שנה. בסופו של דבר, לאחר שהתקשה לבצע את השל"צ, ולאחר שניתנה לו הזדמנות נוספת על ידי בית המשפט שהפחית את היקף השעות, ביום 31.10.2010 הופקע צו השל"צ, והוא נדון לחודש מאסר לריצוי בעבודות שירות. לפני כשנה הופנה המשיב 3 שוב לשירות באזור המרכז בגין החזקת סכין וחרף הכחשה גורפת לשימוש בסמים, נמצאו בבדיקת שתן שרידי סם מסוג חשיש וקוקאין. בשל הבעייתיות השלילית באורח חייו, וחוסר נזקקות טיפולית, שירות המבחן נמנע מהמלצה לגביו. שירות המבחן העריך כי על רקע המתואר, וקשייו לעמוד בגבולות מיניים, הסבירות להישנות עבירותיו של המשיב 3 בעתיד היא גבוהה. לאחר בחינת המפקחים המוצעים, המליץ שירות המבחן לשחרר את המשיב 3 לחלופה במושב רוויה בנוסף לפיקוח אלקטרוני ובנוסף להעמידו לפיקוח מעצר במסגרת שירות המבחן, במהלכה ישתלב בקבוצה לעצורי בית.

הוגש הרישום הפלילי של המשיבים, ולפיו המשיב 1 נדון בעבר עד 2009 בשל עבירות סמים, נהיגה ללא רשיון, גניבה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שבל"ר, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, חבלה במזיד לרכב, החזקה או שימוש בסמים, הצתת רכב מנועי. המשיב 2 נדון בבית המשפט לנוער בתל-אביב ועל פי גזר הדין מיום 24.9.07 לאחר שנקבע שביצע את העבירות לפי פקודת הסמים וצורף תיק קודם, לא הורשע, והוטלה התחייבות להימנע מעבירה ופסילה על תנאי. המשיב 3 נדון בשל שבל"ר, הפרעה לשוטר במלוי תפקידו, החזקה/שימוש בסמים, נהיגה ללא רשיון, התחזות לאחר במטרה להונות, החזקת נזק, הכל עד 2010.  

כעולה מתסקירי שירות המבחן, כל ההמלצות נסובו על המפקחים, בעוד המשיבים עצמם נמצאו כמי שצפויים לחזור על מעשיהם, וההתרשמות מהם היתה שלילית. הדבר מחייב איזון עדין בין המטרות המתנגשות לגבי כל אחד מהמשיבים, על בסיס מעשיהם, מסוכנותם, עברם, והמפחים המוצעים להם. על כן, שמעתי את המפקחים בדיון שנערך בפני.

לגבי המשיב 1, לו עבר פלילי עשיר, אך בהמשך להחלטת השופט שפירא, ועל פי תסקיר המעצר, התרשמתי שניתן להפחית את מסוכנותו בפיקוח דודתו ואימו המסוגלים לפקח עליו, ולכן אני מצווה על שיחרורו למצער בית בבית דודתו בהרצליה, בפיקוח דודתו ואימו, שכל אחת מהם תפקיד 15,000 ש"ח במזומן להבטחת ביצוע הפיקוח, ובתנאי שיותקן באותו מקום איזוק אלקטרוני על בסיס קו בזק פנוי. המשיב 1 ישוחרר ממעצרו לאחר שיומצא אישור בזק על קיום קו פנוי כך שיותקן האיזוק. 

לגבי המשיב 2, לו עבר פלילי מועט יותר מאשר משיב 1,  ולאחר שמיעת המפקחים, הגעתי למסקנה שלא ניתן להפחית את מסוכנותו בפיקוח המפקחים שהוצעו. איני סבור שאביו מודע לחומרת מעשיו, וכי בידו להפעיל את סמכותו על המשיב. דודו של המשיב 2 יכול להפעיל את סמכותו, למרות שבתפקידו כמעסיקו של המשיב 2 לא מנע ממנו הסתבכות בעבירה שבכתב האישום, אבל הוא מנהל חברת קייטרינג ואיני מאמין שישאר בביתו 24 שעות ביממה כדי לפקח על המשיב 2. איני מקבל את הטענה שהאב יהיה המפקח הראשי על המשיב 2 בבית הדוד והדוד יהיה המפקח המשני בביתו שלו. לפיכך, בהעדר מפקחים מתאימים, נותר המשיב 2 ומסוכנותו עימו. לפיכך, בהמשך להחלטת השופט שפירא, ועל פי תסקיר המעצר, שמיעת המפקחים וטיעוני הצדדים, אני מצווה על מעצרו של המשיב 2 עד תום ההליכים נגדו ללא שיחרור לחלופת מעצר. אם וכאשר ימצא המשיב 2 מפקחים אחרים, יוכל לשוב ולפנות בבקשה לשיחרורו לחלופת מעצר.

לגבי המשיב 3, הוא נושא עימו עבר פלילי עשיר למדי, בגילו הצעיר, וכמו כן יש לזכור שהוא שתקף ראשון באירוע נשוא כתב האישום. לא התעלמתי מהעובדה שהמשיב  3 נפצע מירי חברו, אבל כיום הוא סובל רק מכאבי בטן. בנסיבות אלה, ולאור המלצת שירות המבחן על הסיכוי להישנות העבירות, איני רואה מקום להחליט על חלופת מעצר, מה עוד שאחד המפקחים המוצעים, דודו של המשיב 3 הודה שהסתבך בביצוע עבירת גניבה. לפיכך, בהמשך להחלטתו של השופט שפירא, ועל פי תסקיר המעצר, וטיעוני הצדדים, אני מורה על מעצרו של המשיב 3 עד לתום ההליכים נגדו.   

ניתנה היום, י"ז אב תשע"א, 17 אוגוסט 2011, במעמד ב"כ המבקשת, ב"כ המשיבים, והמשיבים עצמם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: